היא יפיפייה, מהירה כמו שד, יש לה יותר כוח מאשר להרקולס ויותר מוח מאשר לאיינשטיין, ויש בה מספיק מחשוב ואלקטרוניקה כדי לשגר מעבורת לחלל. אבל אני לא רוצה כזו
אז ככה - בקשר ל- AMG , אני לא רוצה כזו.
היא יפיפייה, מהירה כמו שד, יש לה יותר כוח מאשר להרקולס ויותר מוח מאשר לאיינשטיין, היא שוקלת שני טון וקצת ויש בה מספיק מחשוב ואלקטרוניקה כדי לשגר מעבורת לחלל. היא גם עולה מיליון וחצי שקל. אבל אני לא רוצה כזו.
נתחיל מהמגרעות. תא המטען של ה- AMG קטן ולא נוח במיוחד. אין מושב אחורי, הצבע של זו הספציפית שחור. לא הבנתי איך להפעיל את מערכת ה- GPS, את ספירת כריות האוויר עצרתי ב-4 (אולי יש עוד כמה שהתחבאו היכן שהוא), ומנוף פתיחת מכסה המנוע נתלש ככל הנראה מאיזה פיאט 127 של פעם.
Top Gear על המרצדס SL55 AMG
עכשיו בעניינים של הדברים האחרים – שבינינו, ברור לכולנו שלשם כך התכנסנו כאן. עם הנחת עכוזי על מושבי העור החובקים (ואפשר לכוון גם עד כמה יחבקו) זה נראה נחמד.
מלפנים התנוסס חרטום אדיר מידות שמתחת לו פעם לו בדממה מפחידה וסטרילית מנוע בעל שמונה בוכנות פלוס קומפרסור. זה מה שהופך את ה- AMG לדיירת שונה במקצת בשכונה של מכוניות העל – ועוד מעט נסביר, מבטיח.
או אז, נדחסה הדוושה הימנית לרצפה ויד שרירית ביותר הדפה את השחרחורת הסקסית תוך שאגת מפלטים מקפיאת דם. ואם מישהו שם הנהן בנוגות תוך מחשבה על פיירברד טראנס-אם של פעם, או אפילו אימפרזה טורבו משופרת, אז צאו מזה. הדחיפה כאן חזקה בהרבה, נמשכת הרבה יותר מידי זמן ובשרנית יותר אפילו מאותה פרארי עתירת בוכנות בה נהגתי (רק פעם אחת) בשנות השמונים.
לא נפרט כאן מה היה בתום עשור שניות של האצה, וזה בהוראות עורך הדין שלי, אבל בואו נסכם שצריך אופנוע זריז ביותר כדי לשמור על אותו קצב התקדמות. ואז הופיעה לה, חוצפה שכזו, מעבר לעיקול בכביש, משאית מהסוג הזוחל.
המון בוכנות נשכו המון שטח פנים שארבעה דיסקים נדיבי מידות תרמו (עם איוורור ולוגו של AMG) וכמה דונם של גומי משובח יצרו התנגדות ניכרת לאספלט, והמרצדס שעד לפני שנייה נסעה במהירות של *&% קמ"ש האטה לכמעט עצירה בעודי מנסה לבלוע בחזרה את השקדים, הסתימות בשיניים ואת ארוחת הבוקר שלי, וידי הימנית מגששת אחר משקפי שנורו מפרצופי. הדבר הזה מאט מהר יותר ממה שהוא מאיץ.
איתות שמאלה, וידוא שהנתיב הנגדי פנוי, שוב דריכה נדיבה על הדוושה הימנית ולא ברור אם החיוך שנמרח לי על הפרצוף נבע מעודפי הכוח הבלתי נדלים של המנוע הזה שמחובר כל כך באדיקות למרכב, או סתם מכוחות הג'י שהחזירו אותי למהירות תלת ספרתית בקצב מהיר יותר מהסתגלות שרירי פני לשינוי במיקומם במרחב היקום.
אז לסיכום, המנוע הזה הוא לא רק יפה סטטית, הוא יצירת אומנות. אפשר בנחת לעקור אותו מהחרטום הכהה ולהניח אותו על הדום שיש (איטלקי בבקשה) במרכז הסלון. זה אמנם יצמצם במידה ניכרת את שטח המחייה – בסלון שלי לפחות - אבל מי צריך שטח מחייה עם כזה מנוע?
בשורה התחתונה כמובן שיותר נחמד כאשר הוא מחוסר למכונית הרמת גימור והעיצוב הקלאסי אך שרירי של המרצדס הזו, אבל היה שם משהו שהפריע לי.
ניסינו להוציא אותה משלוותה, וזה קשה. נשים את זה ככה, הרבה יותר קל להוציא אותי משלוותי. נכון, היכולות שלה מדהימות בכל קנה מידה, אבל הגרמנייה הזו עושה שני דברים. קודם כל היא מתערבת, שזה אמנם אשכנזי מאד מצידה (שלא לומר פולני) ובדרך כלל טוב שכך.
מערכת בקרת ההחלקה הבהבה המון (אני אישית לא מנתק מערכות כאלו שמרסנות עבורי 500 פלוס כ"ס ושעובדות מתוך מכונית שעולה יותר מהבית שלי), הגיר עשה את שלו באופן נאה ויאה, אבל ההרגשה הכללית היא שהנהג אולי מחליט על מדיניות (ניסע מהר, מהר מאד, או בקצב פסיכי לגמרי), אבל הברייה המדוברת קובעת את ההוצאה לפועל.
אמנם יש שם מיד כוח כדי שאפילו נחשוד במרצדס שהיא תתנהל כמו סובארו די.אל 1300 אוטומטית, אבל עוד טיפלה אלקטרוניקה ונוכל פשוט לתכנת יעד ומועד הגעה רצוי – היא תעשה את היתר. החיים, כמו שגיליתי לפני כמה ימים, הם לא 0-100 היא איך מגיעים לשם ומה אתה מרגיש בדרך מפותלת. לא איכפת לי לא להיות המהיר ביותר, למרות שזה נחמד, אבל להיות זה שנוהג באופן מוחלט.
וזה אולי ההבדל בין מכוניות על אחרות ל- AMG. אין לי ספק שזו מכונית על, עם כל מה שמשתמע מזה. הריגוש, הכוח, האיכויות, אחיזת הכביש, הבלימה... כל אלו ברמה גבוהה ביותר ואין בכישורי הצנועים על מנת לדגדג את קצה יכולתה של זו. אבל ה- AMG לא מספקת את הריגוש הבסיסי ההוא של מכוניות על אחרות, פחות אמינות ונוחות אולי, וכנראה הרבה פחות בטוחות לנהג השאפתן, אך מרגשות יותר. ואולי זו דווקא הגדולה של הAMG - ללכת עם ולהרגיש בלי.
מסכים – קשה לצאת לקניות עם מליון וחצי שקל ולפסול דווקא אותה. אז לא אעשה זאת, כי בגדול זו מכונית מרהיבה ומדהימה.
תודה גדולה לאלכס (ה)שפיץ שהעמיד לרשותנו את הרכב המדהים שלו לצורך המבחן.
