רנו מגאן סדאן - 200701.04.2008 יואב קרטון וצוות מסלוליםאודה ולא אבוש, יש לי חולשה רבת שנים לצרפתיות. השפה, המבטא, האלגנטיות, היופי, השיק וההיסטוריה פשוט "עושים לי את זה"
מכיוון שזה עניין של טעם, לא ארחיב את הדיבור על ה"לוק", אך בעיני הוא מאוד מוצא חן. המכונית נראית יפה, גדולה, מכובדת ואפילו מעט יוקרתית, מבלי להגזים באלמנטים עיצוביים שנויים במחלוקת. העיצוב הפנימי בכלל ושילובי הצבעים בפרט (במיוחד הריפוד הבהיר), משרים אווירה מאוד נעימה ומכובדת בתוך המכונית. הכיוונונים של המושב (הגבוה יחסית) וההגה (גובה ועומק), מאפשרים להגיע לתנוחת נהיגה טובה ושולטת. אביזרי התפעול קרובים, נגישים ונוחים לשימוש.
הכבישים בדרום ת"א מאתגרים מיידית כל מכונית שנוסעת עליהם ומנסה (ולרוב נכשלת) לשמור על שלמות גופם של הנהג והנוסעים. הצרפתייה "שלי" לא התרגשה יותר מידי ממסלול המכשולים שסללו "עבורה", והדבר הראשון שבלט אצלה לטובה הוא, נוחות נסיעה מעולה ע"י שיכוך מצויין של השיבושים השונים בכביש. מכיוון שעברתי אליה ממכונית משפחתית (חדשה מודל 2007 אגב) שנוחות הנסיעה אינה הצד החזק שלה, הרגשתי מיד את העצמות היבשות שלי מברכות אותי על ה"דייט".
כדי לעמוד על היכולות הדינאמיות של המכונית, לקחתי אותה אחה"צ לסיבוב קצר מחוץ לעיר, כאשר המטרה היא לאתגר אותה בכביש שכולל בעיקר עקומות מהירות יחסית. כבר במחלף הראשון שלנו ביחד, הרגשתי קצת מוזר...מעין "שיעמום" מאוד חיובי. המגאן עברה את המחלף בנינוחות מופגנת שהעידה על רזרבות אחיזה גבוהות מאוד. מכיוון שהיינו רק בשלב המשחק המקדים, לא לחצתי אותה למקסימום, אך כבר באתגר הראשון שהעמדתי בפניה, היא התחילה להראות מה שיש לה.
המנוע ותיבת ההילוכים עושים בסה"כ עבודה טובה ומאפשרים התנהלות במהירות המתאימה לתנועה ולתנאי הדרך, ואף מעבר לכך. אל תצפו מהם לתאוצות היסטריות ולתגובות מהירות וספורטיביות, ולא תתאכזבו. בהמשך, הגענו לכביש המבחן, ומכיוון שההיכרות ביננו העמיקה, הרשיתי לעצמי לנסוע איתה בעקומות השונות במהירות גבוהות בעליל, הרבה מעל מה שעתיד לנסות בעל המשפחה השפוי שירכוש אותה. אחיזת הכביש פנטסטית ומשולבת ביכולת ספיגת מהמורות מרשימה, כך שגם שיבושים שונים בכביש, לא מצליחים להוציא אותה מהאיזון ומהקו שבחרתי. מאוד מרשים! הבלמים, שחשיבותם קריטית לנהיגה בכלל ולנהיגה ספורטיבית בפרט, עוצמתיים ומספקים כוח בלימה חזק והחלטי גם אחרי שימוש אינטנסיבי. הדבר היחידי שהפריע לי באופן אישי להנות מההתנהגות המצויינת של המגאן, הוא ההגה החשמלי. הוא בעל משקל ותחושה מלאכותיים, אינו מדוייק מספיק ואינו מעביר פידבק לנהג. מבלי להשמע שחצן יותר מידי, לא נראה לי שזה יפריע ל- 99% מהלקוחות הפוטנציאליים של המגאן, ואולי אפילו יהווה יתרון (ההגה קל ונוח מאוד בעיר ובתמרוני חנייה וצורך פחות דלק).
בדרך חזרה, לא יכולתי להתאפק, וירדתי במחלף מאוד מעניין- הוא מתחיל בעקומה ימנית מהירה יחסית (ביציאה מהכביש המהיר), המתחלפת בעקומה שמאלית קצת יותר איטית ומסתיים בפנייה חדה ימינה. בקיצור תענוג צרוף! אם לוקחים את כל הסיפור הזה על המגבלות, וכמובן יודעים איך להכניס את האוטו לפנייה החדה ימינה בסוף, כל מכונית שאני מכיר ללא בקרת יציבות, יוצאת בשלב הזה מאיזון ופוצחת בריקוד עליז של הישבן. המגאן לא התרגשה יותר מידי, לא ממני ולא מהאתגר שהצבתי לה, ובעזרת מערכת ה- ESP (הסטנדרטית חשוב לציין), נשארה מאוזנת להפליא וצמודה לכביש, ללא צל של החלקת זנב. מאוד מרשים ומאוד בטוח.
סיכום החלק הדינאמי- אחיזת כביש מרשימה, יכולת בלימה גבוהה, נוחה מאוד, הגה מאכזב. בטוחה מאוד כבר אמרתי?!
בשבת בבוקר, קמנו מוקדם מהרגיל (טיול משפחות, זוכרים?), הכנסנו את הצידנית, הבגדים להחלפה, הכלים והשתייה לבגאז' (השתמשנו רק ברבע ממנו לערך...) והתיישבנו במכונית. אשתי ובני, שזו להם הפגישה הראשונה עם המגאן סדאן 2007, מאוד התרשמו מהעיצוב ומהמרחב הפנימי. הבן שלי (שעוד מעט ימלאו לו 9 חורפים), מיד מצא את הוילונות של החלונות מאחור והרים אותם כדי שהשמש לא תפריע לו. בנוסף ציין שמאוד אוהב את שילוב הצבעים ובכלל הרגיש מאוד בנוח מאחור (אולי בגלל שהמרחב הפנימי דומה מאוד לזה שיש לו בחדר בבית...). עוד לפני שיצאנו לדרך הוא ביקש שזאת תהיה המכונית הבאה שנקנה עוד 3 שנים.
אשתי לעומתו, בהיותה מעט יותר בוגרת מנטלית, בנתה את שביעות רצונה בהדרגה. אחרי כמה דקות נסיעה היא ציינה בהפתעה, שבניגוד מוחלט לנסיעה במשפחתית שלנו, היא אינה חשה בחילה (עד לאותו רגע היסטורי, האשימה הפולניה את הנהיגה שלי). היא הוסיפה וציינה שזה כנראה בזכות הישיבה הגבוהה יחסית. לדעתי זה קשור גם לנוחות הנסיעה העדיפה משמעותית. אחסוך מכם את הפרטים המשעממים של הנסיעה המשפחתית ורק אסכם שהמגאן לקחה אותנו דרומה (וכמובן חזרה הביתה), בנוחות, בשקט ובנינוחות מרשימים מאוד. בדרך חזרה, שאלתי את אשתי איך היא מסכמת את התרשמותה מהמכונית והיא ענתה, בשפתה המאוד מקצועית, שזה "אוטו אוטו, יושב חזק על הכביש". כשהגענו הביתה, הוסיפה הפולניה ושאלה: "תגיד, אולי טעינו?!" והתכוונה לכך שרק לפני חודש קנינו משפחתית חדשה אחרת. "אולי", עניתי ונכנסתי להתקלח.
|
|
