בשנים האחרונות מתגברת המודעות לסכנה העצומה שאליה חשופים ילדים שאינם מרוסנים כראוי בהתקני ריסון. היבואנים השונים, לכל הפחות, מדווחים על גידול במכירה של מושבי בטיחות לרכב

בשנים האחרונות מתגברת המודעות לסכנה העצומה שאליה חשופים ילדים שאינם מרוסנים כראוי בהתקני ריסון. היבואנים השונים, לכל הפחות, מדווחים על גידול במכירה של מושבי בטיחות לרכב.   אבל מה אנחנו באמת יודעים על התקני הריסון? מי חייב להשתמש בהם וכיצד, היכן ואיך מתקינים אותם? אילו פתרונות מוצעים בשוק, כמה הם עולים והאם באמת יש להם "תאריך תפוגה"?   הגנה פאסיבית

הטרגדיה הגדולה ביותר שקשורה להסעת ילדים בכלי רכב נובעת מכך שמרבית המבוגרים נוטים להתייחס לילדים כאל "מהדורה מוקטנת של מבוגרים". התייחסות זו לא לוקחת בחשבון שכל עוד שילד לא השלים את תהליך ההתפתחות שלו, עד לאחר גיל ההתבגרות, הגוף שלו לא מסוגל לשאת עומסים שבהם גופו של אדם בוגר יעמוד בקלות. במילים אחרות, חבטה שתכאב לאדם בוגר עלולה לגרום לנכות אצל ילד, ולמוות של תינוק.

הדבר בולט במיוחד אצל תינוקות ופעוטות, שאצלם היחס בין משקל הראש למשקל הגוף גבוה בהרבה מאשר אצל בוגרים. בעת חבטה מהווה ראשו של תינוק מעין "משקולת", ועצמות הצוואר שלו (שטרם התפתחו) פשוט אינן מסוגלות לתמוך במשקל הזה. עד גיל 3, מומחים אחדים טוענים שגם עד גיל 4, מפרקתו של פעוט וילד עלולה להישבר אפילו בעת בלימת חירום אלימה, שלא לדבר על תאונה ממש. זו הסיבה שכאשר מושיבים תינוקות ופעוטות במכונית יש להציב אותם עם גבם לכיוון הנסיעה, כך שהתקן הריסון יתמוך את הראש ולא יאפשר הפעלת עומס על המפרקת.

לצורך כתבה זו פנינו אל רוב היבואנים הגדולים של התקני ריסון לרכב, והם הדגימו בפנינו את ההתקנים הנפוצים ביותר. ארגון 'בטרם', אשר עוסק במניעת היפגעות של ילדים בכל סוגי התאונות, ובכלל זה גם בתאונות דרכים, סייע לנו באמצעות שלושה מנציגיו, אשר מעבירים גם הדרכות להורים ומסייעים להם להשתמש נכון בהתקני הריסון. באופן טבעי, הבעיה החמורה ביותר היא הורים אשר לא מרסנים כלל את ילדיהם ברכב, אבל גם מי שכן משתמשים בהתקני ריסון לא תמיד עושים את זה נכון.

"כל מושבי הבטיחות שיש להם תו תקן אירופאי או אמריקני מספקים בגדול רמת בטיחות דומה ובכל מקרה רמת בטיחות מספקת", אומר אלכס אוביל, מזכיר ארגון 'בטרם'. "שני הדגשים החשובים ביותר, מעבר להקפדה על מושבים תקניים ותקינים, הם ראשית לכל הנוחות של הילד, ובנוסף לכך ההקפדה על עיגון נכון של ההתקנים לרכב. לכל הורה יכולים להיות שיקולים שונים בבחירת מושב בטיחות, החל ממחיר וכלה בעיצוב, אבל המומלץ ביותר זה לקחת את הילד ולבחור יחד איתו מושב שמתאים לו ונוח לו, כדי שהוא ישתמש בו בדרך הטובה ביותר".

גם מוטי גרמיזה מחברת ד"ר בייבי סבור שהקריטריון החשוב ביותר בבחירת התקן בטיחות צריך להיות התאמתו לשימוש. "לא כל מושב מתאים לכל ילד, ולא כל מושב מתאים לכל רכב, לכן צריך לקחת את המושב ואת הילד ולבדוק את ההתאמה בתוך הרכב. עם זאת, בדרך-כלל המושבים היקרים יותר מציעים גם יותר אפשרויות כוונון ולכן מתאימים ליותר סוגי רכב".

התקן הריסון הראשון בו נתקלים הורים הוא ה"סל-קל", וכעקרון זהו גם ההתקן שבו נעשה שימוש נרחב ביותר. קיימים מספר סוגי "סל-קל": כאלה שמהווים יחידה בודדת ונפרדת, כאלה שמהווים חלק מעגלת ילדים משולבת, וכאלה שמגיעים עם בסיס נפרד שרק הוא מחובר למושב המכונית. אלכס אוביל מ'בטרם' מסביר שהעיגון האידיאלי של הסל-קל למושב צריך להתבצע כאשר התינוק לא נמצא בתוכו, ובאופן שבו החגורות מהדקות את ההתקן כך שלא יוכל לזוז כמעט בכלל. אלא שמבחינה מעשית לא ניתן להוציא את התינוק מן הסל-קל בכל פעם שמבקשים לעגן אותו למושב, לכן הפתרון שנראה לנו אידיאלי הוא התקן עם בסיס נפרד אליו מחברים את הסל-קל עם הכניסה למכונית.

בכמה מן הסל-קלים קיים פיתול מכוון של ידית הנשיאה כך שהיא מקבילה, בחלק האמצעי שלה, לגוף ההורה. על פי ניסיוננו, בדרך זאת גורמת נשיאת התינוק פחות עומס על שרירי היד. ההמלצה שלנו, לכן, היא לבחור סל-קל עם בסיס נפרד שאותו יש לעגן בחוזקה למושב, ועם ידית נשיאה מפותלת לטובת נוחות הנשיאה.

התקן הריסון הבא לאחר ה"סל-קל" הוא מושב בטיחות, וזה צריך להתאים לקשירה גם עם הגב לכיוון הנסיעה (לילדים עד גיל 3-4), וגם במצב ההפוך, עם הפנים לכיוון הנסיעה. המושבים נבדלים זה מזה במחיר, כמובן, וגם בגודל (עניין חשוב במיוחד כאשר מציבים שניים או שלושה במכונית אחת), בעיצוב ובנוחות הקשירה של החגורות האינטגראליות. כמעט כל המושבים מציעים מספר אפשרויות להטיית זווית המושב ביחס למושב המכונית, וזהו תחום קריטי מכיוון שילדים יבלו חלק מזמנם במכונית בשינה.

ילדים בוגרים יותר יעדיפו לחגור את עצמם (וגם ההורים ישמחו לכך), לכן עדיף לבחור באבזמי נעילת חגורות שיהיו נוחים לשימוש, וקיימים הבדלים גדולים בין האבזמים השונים. אסכולה אחרת גורסת אמנם שעדיף שהפתיחה תהיה מסובכת כדי שהילד לא יפתח בטעות את החגורות שלו, אולם עם כל הכבוד אנחנו (וגם אנשי 'בטרם') סבורים אחרת.

חידוש מצוין לשיפור נוחות העיגון של המושב למכונית הוא מנגנון להידוק החגורות באמצעות ידית. כאשר מניחים את ההתקן פותחים את הידית, משחילים את חגורות הבטיחות למקומן, וסגירת הידית מפעילה לחץ ומהדקת את החגורות ואיתן את ההתקן למושב המכונית.

השתתפה בהכנת הכתבה: מירית מלמד

תודות לאנשי עמותת 'בטרם', ד"ר בייבי, חברת שילב וחברת 'פג'