היה מותח, קר ו...ענק!

01.04.2008   ראם סמואל וצוות מסלולים

השארתי הודעה לעומר: "אפשר להשתתף במרוץ מכוניות רשמי במסגרת אליפות תורכיה. רוצה?" - התשובה הייתה מיידית: "כן!"

 
השארתי הודעה לעומר: "אפשר להשתתף במרוץ מכוניות רשמי במסגרת אליפות תורכיה. רוצה?" - התשובה הייתה מיידית: "כן!".
גייסנו את כל סביבתנו לעניין. היה צריך להוציא לעומר רשיון מרוצים תורכי תוך שבוע, להשיג חליפה, קסדה, כפפות, נעלי מרוצים, להירשם לאליפות, לרכוש ביטוח מתאים, לסכם פרטים, לסגור לוגיסטיקה, לשכנע את האישה... ועוד אינספור עניינים לביצוע.
הגענו ל-IZMIT שבתורכיה (שם מתקיים המרוץ) ביום שישי בצהרים, עם מזג אויר קפוא וגשם שחיכה לנו עם שלוליות בכל מקום, מסלול מרוצים מוצף ואווירת נכאים.
כל זה עד שהלבשנו את עומר בחליפה, הכנסנו אותו למכונית ו.. גילינו שהכיסא רחוק מדי.

כאן התחילה החגיגה האמיתית. מיד הוקצבו שני מכונאים לסידור הכיסא, ביצעו המלאכה על הצד הטוב ביותר, ויצאנו לדרך.

תפקידי בצוות היה לאמן את עומר, לתת עצות וטיפים, ולשמור עליו מהשטויות המאפיינות נהג מרוצים מתחיל. כמובן שגם להרגיע וליישר קו עם ה"לא נודע" שלפניו הוא עמד.

המרוץ היה המרוץ האחרון באליפות תורכיה בפיאט סיינה. כדי לרכוש ניסיון ושעות מסלול נוספות, נרשם עומר גם לאליפות תורכיה ה"פתוחה" בה מתחרות מכוניות חזקות מסוגים שונים שמולן לא היה לו כל סיכוי אך בהן יכול היה לרכוש ניסיון בנהיגת מסלול ו"עקיפות" (בעיקר בצד הנעקף).

אחרי כמה הקפות של המסלול, בהן התנסה עומר לראשונה בנהיגה בתנאי מסלול אמיתיים, נגמר ה"סשן" ועומר חזר ל-PIT לחוויות, הערות והדרכה.

האמת, באותו הזמן לא נראה היה כי יש לנו "אס" ביד. עומר נסע לאט מאוד, ונראה לא שייך. אולי קפץ "מעל הפופיק"...

הרגעתי אותו ונסענו למלון להחליף בגדים ולשוחח. "זה רק ניסיון ראשון", אמרתי לו, "סבלנות. תעכל, תנוח ומחר יהיה הרבה יותר מעניין".
 
למחרת התחיל עומר בהקפות מסלול "חופשיות" במסגרת הזמן המוקצב בשני המרוצים אליהם נרשם. הזמנים הלכו והשתפרו, עומר חש יותר טוב במכונית, והמתחרים, שבהתחלה לא ספרו אותו, התחילו לשים לב לעב"מ הישראלי שפורץ להם לעניינים.

אחה"צ התבצעו מקצי מדידות הזמנים הרשמיות, המדידות הקובעות את מיקום הנהג בזינוק למרוץ עצמו ביום המחרת.

עומר יצא לדרך עם הוראות מפורטות להתנהגות מסלול, ריכוז והמון מוטיבציה, גם אם הציפיות לא היו גבוהות מדי למרוץ ראשון.

לא אתייחס למקצה האליפות הפתוחה, בה מתחרים נהגים במכוניות החזקות פי 3-4 מהמכונית בה נסע עומר, אך במקצה מדידות הזמנים של ה"סיינה קאפ", קבע עומר את הזמן השלישי בטיבו!!

עומר שיחק אותה בענק. האליפות כולה אמורה הייתה להיות מוכרעת במרוץ הזה, כש- 3 הראשונים באליפות ממוקמים 2 נקודות אחד מהשני ולשלושתם סיכויי ניצחון ריאליים, ועומר בא וטרף להם את הקלפים...

הלכנו למלון עייפים ומתוחים, ועומר כבר התחיל לתכנן את אפשרויות העקיפה, אסטרטגיה ועוד.

בנקודה זו התחלתי "להרגיע". ידעתי שחוסר הניסיון של עומר יהיה בעוכריו ורציתי שיירגע ויתרכז במרוץ שלו ולא באחרים. חשוב היה לי שעומר יצבור קילומטרים ולא יעשה שטויות שיערבו אותו בתאונות עם המתחרים המנוסים ממנו.
 
יום המרוץ היה בהיר, חסר גשם, וקר מאוד (1-4 מעלות). המרוץ התחיל כשהמוביל באליפות זינק מהמקום השני, והשני באליפות, אשר עליו לנצח בכל מחיר כדי לזכות באליפות, זינק מהמקום הרביעי, אחרי עומר.

היה ברור כי על עומר להתרחק מצרות ואלו ההוראות שקיבל: זנק נקי, דאג להישאר מחוץ למאבקים מסוכנים, סע נקי ומהר וסיים את המרוץ!

כצפוי, התנהל קרב ענקים בין 3 המובילים בתחרות. עומר התנהל במקום רביעי, נעקף לחמישי ואח"כ לשישי ואז, 2 הקפות לסיום, כשאמור היה לסיים שישי ב"נחת", עשה טעות נוספת שהורידה את הריכוז שלו ושלחה אותו לטיול מחוץ למסלול. למזלו, הטיול היה בדשא בלבד, ללא תאונה.

בזמן שלקח לעומר לחזור למסלול עקפו אותו 2 מתחרים נוספים והוא סיים שמיני.

למרות האכזבה הקלה מהמקום בסוף המרוץ ברור היה לכולנו כי נפל דבר בישראל - נהג מרוצים ישראלי, מתחיל, מתייצב בשורה שנייה בזינוק למרוץ אליפות בתורכיה, מבצע זמנים מצוינים ומסיים את המרוץ. לא יכולנו לצפות להרבה יותר מזה.
 
מסקנות? יש כמה:

1. עומר הולך להתחרות באליפות תורכיה 2007.

2. מסלולים מתארגנת להוביל קבוצה בת 5-6 נהגים ישראלים באליפות "פיאט סיינה" 2007, כאשר המטרה היא להוביל ישראלים להשתתפות במרוצי מסלול, תוך ליווי ואימון לקראת התקדמות למרוצים בתורכיה ואולי אף בארצות נוספות.

3. יש עתיד לנהגי המרוץ הישראלים. יש לנו לאן ללכת ואנחנו יכולים לצאת לדרך.
 
את כל הפרטים על האפשרות להשתתפות באליפות תורכיה במרוצי מסלול ניתן יהיה לקרוא בקרוב מאוד באתר מסלולים. המעוניינים בפרטים מוזמנים ליצור קשר לקבלת פרטים.