חוק הספורט המוטורי התקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית, יש! אנשים רבים משוכנעים כי כעת, משיש חוק כזה, יקומו בישראל מסלולי מרוצים, יערכו מרוצים רבים, הספונסרים יעמדו בתור, קבוצות בינלאומיות יגיעו לישראל לאימונים ואף למרוצים

1. קבוצות מרוצים מחו"ל לא יבואו להתאמן בארץ הקודש. אין להם סיבה לבוא, אנחנו רחוקים, יקרים, ללא הצדקה מבחינת הקהל ובקיצור: מהווים אלטרנטיבה עלובה למדי למסלולים מצויינים הקיימים בספרד ובאיטליה, להן מזג אויר דומה לשלנו.

2. קיום מרוצים בינלאומיים בישראל חסר כל טעם. מרוצים הם עסק כלכלי, המגלגל הרבה מאוד כסף ודורש קהל, קהל והתעניינות סביבתית ברמה בינלאומית. בישראל אין קהל, 6 מיליון לקוחות פוטנציאליים לא יזיזו קבוצות מרוצים להביא את הסבב העולמי לישראל, יש להם יופי של מסלולים במדינות רבות, הנלחמות על הזכות לארח את הסבבים העולמיים של המרוצים, עיינו ערך תורכיה שם הוקם מסלול בעלות של עשרות מיליוני דולרים (!!), בארץ ענקית עם פוטנציאל מכירתי עצום וגם להם לקח שנים רבות להביא אליהם את הסבבים המפורסמים של מרוצי הפורמולה והאופנועים.

3. מה נשאר? קיום מרוצים מקומיים ומרוצים למדינות האזור שירצו לשתף פעולה כמו ירדן, קפריסין ותורכיה. לשם כך דרוש כאן מסלול מרוצים קטן וצנוע, בעלות מינימלית, שיהווה מוקד משיכה זול למתחרים ישראלים ולארצות שכנות.

4. מסלול מרוצים אינו עסק כלכלי בפני עצמו. מסלול יכול להתקיים אם הוא משמש לפעילויות רבות ומגוונות כמו לימוד נהיגה מתקדמת, הדרכת נהיגה בטוחה, ימי אימון והדרכה בנהיגה ורכיבה ספורטיבית, ארועים מוטוריים ועוד. אז יוכל המסלול להתקיים כלכלית ולארח, בתור הדובדבן שבקצפת, מספר מרוצים בשנה.

5. אין לשכוח כי הקהל הישראלי מדיר רגליו מארועים ספורטיביים החוזרים על עצמם (ראה מגרשי הכדורגל!), כלומר: הציפייה של רבים כי הקהל יבוא בהמונים לראות מרוצים אינה סבירה. סביר יותר להניח כי יהיו כמה מאות צופים במרוצים מקומיים ובארועים יוצאי דופן אולי כמה אלפים.

6. לעומת כל הנ"ל, מרוצי ראלי הם אופציה מעניינת מאוד. מרוצים אלו דורשים השקעה מועטת בתשתיות, שמירה, גידור, תקנונים, אישורי מועצות אזוריות ועוד. מרוצי הראלי מביאים קהל לצפייה מקרוב במכוניות שנראות חיצונית כמו המכונית של השכן, הנוסעות במהירות ולרוב גם בוירטואוזיות בשבילי עפר וכבישים סטנדרטיים לחלוטין. מרוצי ראלי הם בהחלט ענף ספורט מוטורי אפשרי למדינתנו הקטנה.

7. כמובן שאין לשכוח את מרוצי אופנועי המוטוקרוס והטרייל. שניהם דורשים מסלולים בהשקעה מועטת ביותר וקהל רוכבים משוגע לדבר שכבר קיים בישראל.

8. עוד ענף שעשוי לפרוח (סוף, סוף?!) הוא ענף הקרטינג, שיזכה אולי סוף סוף למסלול או שניים מעניינים יותר ומגוונים יותר מהקיימים. גם כאן יש לקחת בערבון מוגבל את היכולות הכספיות של המתחרים ולזכור כי הספורט המוטורי הוא ספורט יקר, גם בקרטינג וגם בכל כלי רכב סביר אחר. הסכומים הנדרשים כדי להתחרות באופן מקצועי מתחילים בעשרות אלפי שקלים בשנה ויכולים בקלות להגיע למאות אלפים.

9. נשאר לקוות כי מתחרים ישראלים יסכימו להתחרות גם באופן חובבני, דבר שנוגד את הישראליות, הדורשת לנצח בכל מחיר. נהג בעל תקציב נמוך ומכונית/אופנוע ברמה בינונית, לא יוכל לנצח נהגים בעלי תקציבים גבוהים, לפחות לא לאורך זמן. אסור לשכוח שלא כל אחד שיודע לעשות "ווילי" באופנוע או חארקות במכונית הוא נהג מרוצים מומחה. כבר ראינו לא מעט ישראלים שניסו את כוחם בחו"ל אחרי הצלחות כאלו ואחרות בישראל וניכוו שם ברותחין, שהם מרוצי המכוניות והאופנועים המקצוענים. מניסיון אישי אני יכול לומר לכם כי הדרך לפסגה קשה וארוכה ומי שלא מוכן לקחת את הנשימה הדרושה ולהבין שהדרך היא, היא העניין, חבל שיתחיל.

• לקחת את הדברים בפרופורציה, להתחיל בתהליך.
• לבנות בתי ספר לנהיגה מתקדמת ונהיגת מרוצים, כמו מסלולים נכון להיום.
• ללמוד את הנהיגה, את התהליכים, לבנות מסלול עפר או שניים.
• להתחיל בליגת מרוצי ראלי עפר בת 4 ארועים בשנה.
• לבנות קטגוריה זולה ככל האפשר (בה מתחרים כולם על מכונית זהה וזולה יחסית) בה יוכלו הנהגים להבין את נושא התחרויות והמרוצים למיניהם.
• לגדול יחד לתוך הנושא הענק שנקרא ספורט מוטורי.
• להתאזר בסבלנות, הרבה סבלנות.
• להתמיד ולהיות נחושים בדרך את המטרה.
• ליהנות, ליהנות ושוב ליהנות... מהתהליך!

המטרה תגיע כשאנחנו נהיה בשלים ומוכנים לקראתה.

מסלולים ממשיכה בדרכה, מובילה את לימוד ואימון הנהיגה המתקדמת והספורטיבית בישראל ובאירופה, מכשירה כל נהג המעוניין בכך בנהיגה ספורטיבית ונהיגת מרוצים ותתן יד לכל יוזמה שתקדם את הספורט המוטורי בישראל.

כידוע מתקיימת במסלולים הליגה הראשונה לארועי ג'ימקאנה, תחרויות שליטה ברכב.

אנחנו קראנו ללידה שלנו MDC ולא בכדי: Maslulim Driving Challenge בא כדי לאפשר ל"רציניים" שבינינו להתחיל באימון תחרותי, להשתפר ולהתאמן, למדוד את עצמו מול מתחרים אחרים ולהתקדם.

בהמשך בכוונתנו ליצור בכל ארוע MDC גם מקצה אלוף האלופים שיאפשר למתחרים מקטגוריות שונות להתחרות זה מול זה במכונית זהה כך שיתרון המכונית לא יהיה...

למי שעקב, כך התנהלה הג'ימקאנה בארגון מסלולים ובמסלול שלה באשדוד באירוע לקידום הספורט המוטורי שיזם קובי כהן, בחסות סיאט. היבואנית העמידה לרשות הארוע איביזה FR אחת וכך הצליח שגיא פודגייצקי, שהגיע לגמר בזכות נהיגה וירטואוזית על הונדה פרטית ישנה, לנצח נהגים בעלי מכוניות חזקות ממנו בהרבה (וזוהי ההזדמנות לתת לו כבוד!! לא פשוט ולא מובן מאליו לזכות מול נהגים מנוסים ממנו בהרבה).