פורשה קיימן S - חסרת פשרות

27.07.2008   אדם פרנק

לסיבוב מהסוג הזה בדרך כלל מגיעים בלילה, כשהעיניים נעצמות והחלומות מגיעים. הפעם, לשם שינוי, הגעתי לנסיעת המבחן דווקא כשעיני נפקחו בבוקר והמציאות הפציעה. סיבוב על פורשה קיימן S.

 
השעון צלצל מוקדם מדי לבוקר רגיל, אבל לבוקר הזה התעוררתי ערני מתמיד. הזדרזתי לצאת לדרכי למפגש עם ראם ועם המכונית, וכמובן להספיק ליהנות ממנה כל עוד הכבישים ריקים והציפורים עוד נוחרות על העצים.
ראם המתין לי בשעה היעודה. החניתי את "שלי" וניגשתי לבחון את הסחורה. מבחוץ המכונית יפיפייה, רואים שהיא מליגה גבוהה. גם בפנים היא סיפקה את טעמי, והפעם דווקא בגלל שלא הרגישה לי יותר מדי יוקרתית, לא מרגישים כאילו נכנסים לאיזה מוזיאון. דווקא מתאים לי העדר הנובורישיות.

מניע... סאונד המנוע מברך אותי בקבלת פנים חמה ו... קדימה, לדרך. דווקא בעודי מנסה למצוא תנוחת נהיגה מתאימה אני מבין שאני לא מרגיש בבית. אומנם רק בשנים האחרונות ירדו המהנדסים של פורשה מהעץ והואילו בטובם לספק הגה טלסקופי במטרה לשפר את תנוחת הנהג, אך אני לא מצליח למצוא את השילוב הנכון בין תנוחת השכיבה לבין זווית זקופה יחסית במשענת הגב כמו שאני אוהב. אבל הי, למה להיות קטנוני, ביחסים כמו ביחסים צריך להתפשר, ולי אין בעיה לעשות את הצעד הראשון. מצאתי לי תנוחת נהיגה סבירה ויצאתי לדרך.

הכיוון: כביש הררי בעל פניות חדות ומאוד טכני. לא לקח יותר מדי זמן להבין, בעודנו מטפסים בפיתולי הכביש, שזה לא זה, זה לא ממש הכביש שמתאים למכונית זו - היא נוטה להיגוי יתר, הבקרה "מסנגרת" על הרכב ללא הפסק, גם שינוי בסגנון הנהיגה (עוד פשרה) לא עזר לי אל מול הבקרה. כביש חלקלק באספלט שאינו אחיד בעל מהמורות קטנות - ממש, אבל ממש לא מתאים לה. היא לא סלחנית, לא מעגלת פינות, לא סופגת טעויות.

לבטל את הבקרה? לא מומלץ! למרות שניסיתי ההרגשה לא טובה יותר, יש תחושה כאילו היא "אוטוטו" הולכת להחזיר לך על התעוזה באיזה היגוי יתר חסר שליטה. ראם, שחש כמוני, ניסה גם הוא כמה סגנונות נהיגה ותכלס, רק ללא בקרת יציבות הגענו לנסיעה ספורטיבית ברמה סבירה, וכמובן זה לא ממש מומלץ לנהג שאינו מאוד מיומן במכונית שעולה כל כך הרבה מצלצלים.

שורה תחתונה: המכונית לא מרגישה בבית ואינה מיועדת לככב בכבישים מסוג זה.
 

Top Gear על פורשה קיימן S
 
יש לציין כי יתכן שקיים קשר בין ההתערבות התכופה של בקרת היציבות לבין השוני בין הצמיגים הקדמיים (מקורים) לבין האחוריים (מיצרן ודגם שונה). כך או כך, לסיבובים איטיים היא לא מתאימה והיא מאוד מושפעת מטופוגרפיה לא אידיאלית של כביש. בעיקרון, למכוניות המכויילות "קשיח" ובעלות צמיגים רחבים קשה להתמודד עם כבישים כאלו, ובינינו, הן לא ממש בנויות לזה.

אבל כבר אמרנו - ביחסים כמו ביחסים... המשכתי לי הלאה לכביש בעל אופי שונה. זהו כביש מהנה לנהיגה בכל סוגי הרכב, המאופיין בעקומות וסיבובים מהירים וכן באיכות אספלט טובה ואחידה. בהחלט אחד האהובים עלי, אם לא האהוב ביותר.

ושם זה קרה ועם פורשה, כשזה בא - זה בא. מהרגע שהמחוג עלה מעל ל- 4,500 סל"ד, בכל הילוך, המכונית נתנה מה שהיא יודעת לתת: נהיגה מהירה, חלקה ופשוט מדהימה. הבקרה לא התערבה, אפילו לא לשבריר שנייה, נתנה למכונית לעשות את שלה. היגוי מושלם, וסוף סוף התחברתי למכונית, רק היא ואני ושהעולם ימשיך בקצב שלו.

היגוי מדויק, בלמים מעולים וחדים שמביאים את המכונית לתאוטות מרשימות, כולל בירידה ארוכה, במהירויות מעניינות ובלימות תכופות וחזקות. יכולת כיוונית מתוקשרת ישירות למערכת העצבים של הנהג דרך ההגה והשלדה, כולל שינויי כיוון בתוך עקומה מהירה. תיבת הילוכים טובה, מדויקת ומהירה מאפשרת עבודה נכונה עם הבלמים והמנוע, ומשלימה את החבילה הספורטיבית של המכונית.

ראם נהג גם הוא בכביש אחיד יותר ובעקומות מהירות יותר, ללא בקרת היציבות, והמכונית סיפקה את הסחורה. סוף סוף נהנינו. האמת, נרגענו. כבר התחלנו לפקפק, שאולי כל ההילה והתהילה נולדו כמיתוס מופרך.

הגיע הזמן לחזור. דווקא הייתי ממשיך לעוד סיבוב או שניים, או שלושה. הפלגנו הביתה במהירות סבירה ושוחחנו על דעות והנחות בסיס (מכונית מושלמת לנהג בכל כביש ובכל מצב) אל מול מציאות בפועל (מכונית מפונקת שיודעת לתת - כשהיא במקום הטבעי לה).
 
לסיכום: חווית נהיגה מדהימה במכונית חסרת פשרות, שיודעת לאפשר לנהג ליהנות ממנה רק אם הוא ידע לאיזה כביש לקחת אותה.
 
גם אתם יכולים לשלב טכניקות מרוצים בנהיגה היומיומית, בקורס נהיגה ספורטיבית של מסלולים.
להנאה גדולה יותר מהנהיגה לחצו כאן או צרו קשר Skype Me™!