סובארו פורסטר טורבו – הפנאי שטח הספורטיבי24.08.2008 ראם סמואל, אפרת הופמן, אדם פרנקשלושה אנשים היינו צריכים כדי לבדוק את רכב הספורט הזה. שלא תגידו שאנחנו לא לוקחים את העבודה שלנו ברצינות...
נכון, אני בוחן את המכונית המשפחתית שתשרת אותנו בעתיד הקרוב, אבל בינינו, הטורבו לא ממש מועמדת, לקחתי אותה לבחינה רק למענכם...
אז איך היא? אחיזת כביש מצוינת, שילדה מעולה, מנוע נעים ונמרץ, אוטומט 4 הילוכים בלבד שלא ממש מפריע לי (נכון, עם 5 הילוכים היה יותר מהר, אבל לא ממש צריך, זה לא מכונית למאוצי רמזורים). וההגה - קל ונעים לתפעול רגיל, חסר פידבק לגבי המתרחש מלמטה. אמנם הוא מדויק למדי וניתן להבין אותו בזריזות, אך למחפשים את ההגה המפדבק – לא כאן. הרכב מאוד נעים לנהיגה ונסיעה, רך למדי (מדי?), מושבים נוחים, וההתנהלות מאוד רגועה וזורמת. ואז ניסיתי לזעזע אותו קצת: סיבובים, עקומות ומהירות. תוצאות: אחיזת כביש מעולה כל עוד הכביש חלק, גמלוניות מה בסיבובים חדים יותר, בכל זאת גבוה וכבד, ומתלים רכים מדי להתעללות בכבישים, בכביש משובש יותר זה כבר מציק ולא נעים. לא שהמכונית תאבד אחיזה, היא פשוט תתנדנד ותאמר לנהג שלא ממש כך הוא אמור להתייחס אליה, היא רוצה מהירות, אחיזה ושיוט מהיר (ואף מאוד מהיר) בכבישים וסיבובים, רק בלי ברוטאליות בבקשה. ירדתי לשביל כורכר, בכל זאת רכב 1/2 שטח והנעה כפולה. שוב הפגינה השלדה את איכויותיה, שוב שליטה מצוינת במכונית, אבל – כאן באה מערכת בקרת היציבות והורסת מעט את השמחה. לא נורא, אמרתי, תמיד יש כפתור מבטל, צריך רק למצוא אותו. מצאתי, ביטלתי, אך המערכת לא ויתרה והמשיכה לדכא כל ניסיון להחלקה מבוקרת. המכונית פשוט בולמת את ההחלקה ומחזירה אותי לנתיב, לא ממש כייף, מאוד בטוח לעומת זאת. במכונית זו יהיה קשה להיות נהג מסוכן. צריך להיות משוגע או מוטרף ולהביא אותה לפניה במהירות מטורפת כדי לאבד שליטה. סביר שזה לא יקרה בתנאים נורמאליים.
לסיכום: מכונית חביבה, עם מנוע מצוין ויכולות כביש ושטח ברורות וחזקות, שילדה מעולה והנעה כנ"ל, גג שמש ענק שנפתח חשמלית ומראה את השמים, וצהלות שימחה מצד נטע (בתי בת ה 5 וחצי).
עכשיו הגיע הזמן להעביר אותה לבחינת אדם ואפרת, מאמנים בכירים במסלולים ובוחני רכב בזמנם הפנוי. להלן מה שהם חשבו (כמעט לא מצונזר).
אדם ואפרת
"הופמן, שלא תעשני חלילה באוטו. וגם לא לפני שאת נכנסת אליו כי זה מסריח אותו. וגם לא אחרי כי הריח נדבק. ותחזירו את האוטו נקי כמו שקיבלתם אותו. ולפני שאתם בוחנים אותו בשטח תעשו סיבוב איטי לבדוק שאין עצים או ענפים שעלולים לשרוט אותו. ודיר באלק שלא תהיה אפילו חצי שריטה."
אלו דברי הפתיחה מפי ראם - מורנו, מאמננו ובוסנו, בעת קבלת הסובארו פורסטר טורבו לנסיעת מבחן. "ודברו איתי כשאתם מסיימים! והופמן - דיר באלק,דיר באלק, דיר בא..." בום! (טריקת דלת). יופי, אחלה בידוד מרעש חיצוני יש לאוטו הזה, כבר התחלה טובה. "אתה חושב שראם מודאג מאיתנו?" אני שואלת את אדם, שותפי לנסיעת המבחן בתפקיד בוחן הרכב. לא, אין מצב, שנינו שוללים מידית את הנושא. זה לא שפוצצנו מנוע של אימפרזה טורבו לאחרונה (לפחות לא אחת שלא הייתה שלנו), או שהשבתנו רכב או שניים לאחרונה (גם בבעלותנו), ובטח שלא סיבכנו אותו בעניין כזה או אחר עם מנהל השיווק של סובארו (לא בחודש האחרון). לא, אין סיבה לדאגה. לדעתי השילוב של אדם כבוחן רכב ושלי ככותבת נסיעת המבחן דווקא מרגיע מאוד. אני אגב, הפקדתי בידי ראם את רכבי הפרטי עד לסיום נסיעת המבחן. ופתאום עלתה בי השאלה: האם לי יש סיבה לדאגה? כנראה שכן... אני מניחה שהאזהרות לא הגיעו סתם. אין חכם כבעל ניסיון.
ולענייננו. פנים הרכב מרווח, נוח מאוד, ובעיקר "סטנדרטי", אפילו סטנדרטי מידי - פשוט, דל, פלסטיקי כזה, רועש, מקרקש. שלא כמו הפנים, מבחוץ ה"ג'יפ" יפה, לא יוקרתי ומנקר עיניים, ובטח שלא פשוט וסטנדרטי.
תנוחת הנהיגה,בעזרתם האדיבה של מושבי עור חשמליים, קלה לכוונון לכל נוסע בכל גודל (בדוק), ומאוד נוחה. בנסיעה בכביש הרכב מרגיש טוב, אחיזת הכביש מעולה, הרכב מאוזן, לא נוטה לתת היגוי או היגוי יתר. המנוע (2000 טורבו) מדהים מבחינת זמינות כוח, הרכב עוצמתי, מהיר, ממש תענוג. בלחיצה על הגז, ביציאה מסיבובים איטיים ו/או טכניים, יש השהייה בתגובת ההאצה, בגלל תגובת מצערת מאוחרת, טורבו, וזמן ההכנה (הארוך) של תיבת ההילוכים, האיטית ומיושנת משהו, להילוך הרצוי. ובכלל יש עיכוב בכל הורדות ההילוך. להגה יש מעט חופש במרכזו והוא לא מרגיש מדויק במיוחד ואף מעורפל. המתלים רכים, אפילו מדי, ובמהירויות גבוהות יש השפעה של כל מהמורה או קפיצה על הכביש שפוגעת בתחושת היציבות. וזה הביא אותנו למסקנה שהגיע הזמן לבדוק את הרכב בשטח! ובשטח (שטח = שבילים, אנו לא נוסעים בשלב זה בשטחים קשי עבירות) הכול משתנה. המתלים הרכים הופכים ליתרון ענק, הרכב בולע שבילים ומגהץ את השטח, החיסרון בחופשיות ההגה הופך מינורי כשמדובר בנהיגת שטח, תחושת כניסת הטורבו עוד יותר עוצמתית בשטח מאשר בכביש, זהירות - התחושה ממכרת! בקרת היציבות לא ניתנת לביטול מוחלט, רק חלקי, ובעיני זה יתרון - היא לא מרגישה כמו הבקרות שמסרסות רכבים עצמתיים, להיפך, בעת ביטולה (למחצית) היא נותנת חופש מסוים ומתערבת רקאם ממש צריכים אותה (ושוב תודה לאלוהי ה- ESP). בזכות הבקרה, הטורבו, המתלים ויכולת הגיהוץ של הרכב, יש ממש תחושה של שליטה בנסיעה מהירה בשטח. אני חייבת להתוודות שמכל קטגוריות וסוגי הספורט המוטורי מעולם לא דיברה אלי נהיגת שטח. מאז ומתמיד נמשכתי יותר למסלולי אספלט נהיגה מדויקת ואפילו שליטה מדויקת בהחלקה. אבל תודות לפורסטר נפתח בפני עוד ערוץ אהבה בתחום.
שורה תחתונה: אם אפשר לסכם את הפורסטר במילה אחת היא פשוט 'מהנה'. אני ממש נהניתי, עד כדי כך ש... שכחתי להתקשר לראם לדיווח התרשמות מהמכונית בסיום נסיעת המבחן. טוב, זה היה כבר ממש מאוחר...
אני פותחת את תחומי העניין שלי גם לכיוון קטגורית (S.U.V - sport utility vehicle), ובינתיים, ממתינה למבחן הבא.
|
|