המבחן לו חיכיתי... 20 שנה

12.04.2010   ראם סמואל

ראשונה הכרתי את הרנו, מגאן RS טורבו, 225 סוסים, הנעה קדמית, משפחתית ספורטיבית, קטגוריות ה "GTI" המיתולוגית.

 
פגשתי אותה במקרה, קבלתי טלפון מידידי אילן טל, סמנכ"ל שיווק בקבוצת קרסו, שביקש שאסע בה ואראה לו מה היא יודעת לעשות לקראת השקתה בישראל.

הניסיון עלה לי ביוקר, התאהבתי באוטו, מהיר, זריז, יציב ומהנה. אבל בנוסף לכל אלו הוא גם נוח, בטוח ו..יכול להכיל את משפחתי. אמנם רק 2 דלתות, אבל מספיק מושבים ומקומות לי, לאשתי ול-2 ילדי. לא עמדתי בפיתוי ו..קניתי לי אחת כזו, לעצמי וגם לאימוני נהיגה ללקוחות מסלולים. המכונית כל כך מהנה וקלה לנהיגה וללימוד, שהחלטתי שהיא מתאימה לאימונים מסוג זה, ואכן התגובות היו חמות ונלהבות.

אחריה הגיעה הניסן, Z350, נסעתי בה בקורס מרוצים והחלקות שהעברתי בצרפת,.היו שם פורשה קאררה ו-BMW M3, אבל אז הגיעה גם עולה חדשה, הניסן Z350, ובעלי בית הספר סיפר לי עליה בגאווה. אחרי כמה הקפות מסלול, חלקן בכיוון המסלול וחלקן בהחלקה לצד אחד או אחר, התאהבתי והחלטתי, תהיה לי כזו.

רצה הגורל, וזמן קצר לאחר חזרתי לישראל, החליט חברי אריק למכור את המכונית שלו, Z350. ההחלטה הייתה יחסית מהירה, קניתי. הנעה אחורית, 300 כוח סוס, 2 מושבים, חלום שלי מזה שנים, והינה יש לי אחת.
כמובן שגם את זו הועדנו לאימוני נהיגה ספורטיבית, והלקוחות – בעננים, בטירוף, נלהבים, מתלהבים ורוצים עוד.

בעודי מחלק את זמני בין המגאן לניסן (אתם משערים לעצמכם איזו החלטה קשה כל בוקר לבחור באיזו מהשתיים אסע לעבודה...?) התחילו לעלות השאלות: מי מהן יותר טובה? מה עדיף? קדמית או אחורית? אטמוספרי או טורבו? קופה או משפחתית? לפחות לגבי ההילוכים לא היו שאלות, שתיהן בעלות 6 הילוכים ידניים. החלטתי לקחת אותן למבחן השוואתי, הגיע הזמן שאדע מי טובה יותר.

יצאנו לדרך: 2 מכוניות, 2 נהגים - חנן, מאמן בכיר במסלולים ואנוכי. חיים קשים, החלטות קשות. לכאורה הקרב מכור, מכונית ספורט טהורה, הנעה אחורית עם 300 סוסים, מול מכונית משפחתית ספורטיבית עם 225 כ"ס "בלבד".
למעשה הקרב היה מאוד צמוד, להלן התוצאות:
 
מתחילים בניסן. מכונית צפופה למדי. מתניע, צליל מנוע מדהים, גרוני ומביע כוונותיו באופן ברור ומוחשי. משלב לראשון. המצמד, כמו גם ההגה ושאר אביזרי פיקוד המכונית הם כולם OLD SCHOOL, קשיחים וקשוחים. המכונית הזו לא משחקת משחקים, היא משדרת מיידית "אני רוצה לשחק" אבל רק עם מישהו שמוכן לשחק HARD.
יצאנו לדרך, קלאץ קראמי עושה עבודה כמו במכונית מרוץ, הצמדה קשוחה ומיידית ו..נוסעים. שישה הילוכים קצרים מאיצים את המכונית מהמקום במהירות. ההגה מדויק והמושבים אוחזים בגוף הנהג במקומו. לכבישים המעניינים אותנו, כלומר מפותלים, עולים ויורדים, בקיצור – כבישי נהיגה.
 
ההיגוי המדויק, היציבות של המכונית וההיענות שלה לפקודות הנהג מעמידים במבחן כל נהג. ה-Z יציבה בכל מהירות, גם בכאלו שלא בדיוק מתיישבות עם ההיגיון של הנהג הסביר, אבל הרי מי שקונה כזו לא בדיוק עונה להגדרה של סביר.

מי שרוצה לשחק בסיבובים חדים יותר עם זנב המכונית, יכול ובקלות (בתנאי שניתן כמובן את מערכת בקרת האחיזה). הכוח הזמין שלה, מומנט בסל"ד נמוך והיגוי מצוין מאפשרים להוציא את אחורי המכונית מתי שרק בא לי. אותם היגוי ושליטה מדויקת בדוושה, הופכים את ה-Z למכונית דריפטים (החלקות וסחיפות זנב) מושלמת. לא פלא, הרי שם, בקורס דריפטים, התאהבתי במכונית. בלמים מצוינים הנעה אחורית והיענות לנהג שיודע מה הוא עושה משלימים את החבילה.
 
עובר למגאן, קלות התפעול של המכונית הזו מדהימה. אילולא ידעתי מה היא מסוגלת לתת, אפשר היה לחשוב שזוהי מכונית משפחתית רגילה לגמרי.
 
היא נוחה, ההילוכים עוברים כמו חמאה, דוושת הגז נלחצת לרצפה והמכונית יוצאת לדרך במהירות חסרת בושה ו..חסרת רעש. הצליל הבולט הוא דווקא שריקת הטורבו, אותה אני מזהה עוד מימי אליפות צרפת הראשונה שלי בה התחריתי במכונית מוגדשת.
 
קלות התפעול מטעה, ניתן לחשוב שהיא באה על חשבון ביצועים, אלא שממש לא כך הוא. המכונית צוברת מהירות, בולמת ביעילות, נכנסת לפניות בקלות ואוחזת נהדר בכביש, בקיצור – תענוג.
 
המכונית נוסעת ובולעת את הכבישים ההרריים בקלות מפתיעה. לא מאמצת את הנהג, עוברת כל מבחן וכל סיבוב ועקומה בהצלחה יתירה, ומתקשה רק בעליה בסיבובים חדים בהם ההנעה הקדמית יחד עם סוסים רבים יגרמו לגלגלים הקדמיים לחפש אחיזה, ולנהג להיאלץ להיות עדין עם דוושת הגז, כדי לתת למכונית סיכוי להתקדם (או לחילופין, יכול הנהג לתת למערכת בקרת המשיכה לעשות את שלה ולקדם את המכונית במהירות המהירה ביותר). 2 מכוניות שונות בתכלית, כל אחת מהנה בתחומה, לכל אחת ייחודיות בקבוצתה.
 
הניסן היא בהחלט לא מכונית נוחה ליום יום. לנסוע לסופר איתה יהיה עינוי על פני זמן, אלא אם אתם רווקים סגפנים המוכנים לוותר על כל שביב נוחות תמורת נהיגה במכונית ספורט קופה יפיפייה, מהירה, מהנה ומיוחדת (כמו שהייתי אני מוכן לעשות לפני 20 שנה..).
 
ניתן להוסיף על כך נוחות נסיעה נוראית בגלגל מתלים קשיחים, ומקבלים מכונית ספורט אמיתית המיועדת לשרוטי נהיגה ספורטיבית, או למי שידו משגת לרכוש אחת ליום יום ואחת לסופ"ש.
 
המגאן לעומת היא מכונית ALL AROUND יוצאת מהכלל. היא נוחה לנהיגה ונסיעה, יכולה להכיל 4-5 נוסעים, בטוחה כמו מגאן משפחתי ונותנת כל מה שדרוש בנהיגה ספורטיבית.
 
 
המגאן מנצחת, כמעט בכל המובנים. אלא מה – היא בעלת הנעה קדמית. כלומר: אם אתה חובב נהיגה הכוללת שליטה במגבלת המכונית, ומשחק עם האיזון העדין של החלק הקדמי אל מול האחורי, ואם אתה מוכן לשלם על כך בהובלת נוסע אחד בלבד לצידך ונוחות של קרש גיהוץ, הניסן מדהימה, מפתה וקשה מאוד לעמוד בקסם שלה.

בכל מקרה, לי יש פריבילגיה, יש לי את שתיהן וכל שעלי לעשות הוא לבחור איזו מתאימה יותר ל... היום.
אבל! כעת הדילמה הופכת למסובכת יותר: היורשות של שתיהן נחתו בישראל, ה-Z370 באה לדחוק את רגלי ה-350, והמגאן RS החדשה והמדהימה, בה הזדמן לי לנסוע בחו"ל, מחליפה את זו שלי.

מה שמשאיר כנראה 2 אפשרויות:
1. לשכנע את קרסו שייקחו את שלי ויעמידו לרשותי את היורשות.
2. לעשות מבחן חוזר, עם הדגמים החדשים כאשר אני יודע ששתיהן השתפרו מאוד, ויתנו אחת לשנייה פייט עוד יותר מרתק.
 
אה כן, דבר אחרון: אם אתם מחליטים להתאמן על אחת המכוניות של מסלולים - כן, אלו המצוינות מעלה, כדאי לכם להחזיר אותן שלמות ובריאות, אל תשכחו – הן שלי!

ראם

 

 
רוצה קורס אישי בנהיגה ספורטיבית? 
חווית נהיגת ברנו טורבו-ספורט של מסלולים תקח אתכם עד לקצה
 
 
להרשמה לחצו כאן
או צרו קשר בטלפון 03-6343002.