אני מודה, העיצוב דווקא עבר שיפור חזק. בהשוואה בין ה- B4 2.5 ליטר של אבא שלי מלפני כמה שנים לבין טנק מרכבה, סביר שהטנק יותר יפה

שחורה, דווקא שחורה הביאו לי. אני ממש לא אוהב מכוניות שחורות. זה די מפגר להתמקד דווקא בצבע אבל אותי זה מבאס. העיצוב דווקא עבר שיפור חזק. אני מודה שבהשוואה בין ה B4 2.5 ליטר של אבא שלי מלפני כמה שנים לבין טנק מרכבה, סביר שהטנק יותר יפה. לא כך לגבי החדשה שנראית טוב, אפילו סקסית. 2 האגזוזים מאחור עושים לי את זה, צללית נמוכה משהו, קצת כבדה מאחור, אבל לא במידה מוגזמת (האמת שזה מאפיין פחות או יותר את כל מכוניות ה"מנהלים").

אפילו 4 חלונות החשמל משאירים את ה"אוטומטי" רק לחלון הנהג.. נו באמת, בכל זאת 260 אלף..

לא ממש הבנתי בהתחלה מה רוצה המשורר לומר אך מהר מאוד הבנתי. אם אני נוסע רגוע ולא ממש מעוניין שהתיבה תחליף לי הילוך כל רגע, אני ב"רגיל" ואז מתפקדת התיבה באוטומטית לכל דבר ועניין, מורידה הילוך רק אם אתעקש ואלחץ בעוצמה על דוושת המאיץ. רגיל כזה.

המצבים האחרים פשוט מקדימים את ה"קיק דאון" שמתרחש בלחיצה קלה יותר על המאיץ וגם מאחרים את החלפת ההילוכים בהאצה, כלומר: מספקים יותר כוח זמין בכל עת על חשבון צריכת דלק (המנוע עובד בממוצע בסל"ד גבוה יותר).

תאוצה יש כמעט בכל מצב (250 כוח סוס...), ההילוכים מתפקדים מצוין במצבי הספורט ויש גם ידיות להחלפת הילוכים ידנית על ההגה, מאוד נוחות לתפעול ומגיבות במהירות (אם תתעקשו למשוך הילוך מעבר לראוי, תחליף התיבה האוטומטית הילוך למרות רצונכם למען שמירה על המנוע). תכלס, אם מציבים את הבורר על "סופר שארפ" זה יעיל מאוד ואין צורך לתפעל ידנית את ההילוכים למרות המשחק המפתה בידיות על ההגה.

ואז מגיעים לעניין, והעניין הוא שהמכונית הזו אוחזת בכביש כאילו יש לה סופר גלו בגלגלים. בכל מהירות, בכל סיבוב, בכל מצב, בבלימה או בהאצה, המכונית דבוקה לקו שהתוויתי לה ולא זזה ממנו.

מה עוד יש לומר: המכונית נוחה, מרווחת, יש מקום לכולם (גם מאחור), יש ריפודי עור, יש משפחתיות יש מנהלים ויש זאב אמיתי בעור של ½ כבש.

האמת היא שמול מכוניות אחרות הנחשבות ספורטיביות, בסדר גודל מחיר זה, יש לסובארו מה להציע, ובגדול.

B4 SPEC B - SUPER GLUE

אני מודה - רוב המכוניות כבר לא עושות לי את זה ומפורשה בוקסטר אני לא שופך לאגר. כבר נסעתי בכמה מכוניות, חלק מאוד מהירות ו/או חזקות ו/או שילוב שלהם ו/או מכוניות מרוץ שמשאירות פורשה טורבו בעשן אגזוזים. אבל מכונית המנהלים הזו פשוט דבוקה לכביש. אין לי מושג ירוק למה היא צריכה מערכת בקרת החלקה - היא פשוט לא מחליקה, ואם כן, סימן שנוהג בה חולה רוח עם תעודות. התעללתי בה, נסעתי במהירויות בלתי סבירות בעליל, זרקתי אותה לימין ולשמאל, האצתי ובלמתי - היא לא מוכנה לזוז מהנתיב אליו מכוון ההגה.

אז חוץ מאחיזת הכביש הפסיכית הזו (אמרתי לכם כבר שיש לה אחיזת כביש טובה?) היתה לנו גם מכונית מנהלים ידנית (יחידה בארץ?..) עם תפעול הילוכים ידני "סובארואידי" לגמרי (=מסורבל ואיטי), היגוי טוב (אפילו מאוד), עם אחיזת כביש של פורמולה 1 (כבר ציינתי שיש לה אחיזת כביש טובה?) ובולמי זעזועים קדמיים משופרים. ביחס לאחותה ה"נחותה" היא מפסיקה להתנדנד כמו הנדנדה בגן השעשועים של הבת שלי ונצמדת כעלוקה לכל עיקול. ההגה מתקשר טוב ואפילו לא מת לגמרי באמצעו, בקיצור, הבנתם כבר, המכונית היא קודם כל מכונית לנהיגה בכבישים כייפים. עזבו אוטוסטראדות, עזבו סיבובים חדים (למרות שלא ממש מזיזים לה) - זה לא הקטע. תנו לה עיקולי הילוך רביעי, חמישי או אפילו (חלילה וחס) שישי, והיא בבית.

להחליף הילוכים במכונית מנהלים שעולה קרוב ל 300 אלף נראה לי די מיותר אבל בסוכנות הרגיעו אותי והראו לי את דגם 2008 עם הילוכים אוטומטיים נשלטים מכיוון ההגה, פרארי סטייל. את זו אולי אסכים לקחת איתי למשרד. רגל שמאל שלי עוד מעט בת 43 ומתחילה לשדר עצלנות...

שלדה מעולה, בולמי זעזועים, קפיצים וצמיגים הגובלים במכוניות ספורט יוקרתיות, הגה מדויק (ועדיין לא מתכוונן למרחק....לא יאומן), מנוע מצוין, נוחות כללית בסדר, בלמים – לא משהו. גם ההילוכים ככה ככה.