ראש בראש: ניסן נוט מול סקודה רומסטר

31.03.2008   ראם סמואל, יואב קרטון וצוות מסלולים

לשם שינוי, נתחיל מהשורה הלפני אחרונה- שתי המכוניות מהוות אלטרנטיבה מאוד מעניינת והרבה יותר שימושית לעדר ה"משפחתיות 1,600 אוטומאטיות" שמציפות את הכבישים

 
סיכום ראשוני
לשם שינוי, נתחיל מהשורה הלפני אחרונה - שתי המכוניות מהוות אלטרנטיבה מאוד מעניינת והרבה יותר שימושית לעדר ה"משפחתיות 1,600 אוטומאטיות" שמציפות את הכבישים, ולשתיהן יש גרסת בסיס המתאימה לקבוצה 2.
 
עיצוב חיצוני ופנימי
כמו בכל דייט ראוי לשמו, ה"לוק" מהווה את הרושם הראשוני וקובע רבות לגבי הרצון להמשך היחסים.
מבחינת העיצוב החיצוני, הנוט מנצחת ללא עוררין. הרומסר, בכל זווית שמסתכלים עליה דומה הרבה יותר למסחרית קטנה, סטייל ברלינגו/קנגו, מאשר לכל דבר אחר. אומנם יותר מעניינת, מעוצבת ויוקרתית, אך עדיין מעוררת ציפייה שעוד רגע יצא מתוכה טכנאי הכבלים שהזמנתם.
הנוט לעומתה, מעוצבת כמיניוואן קומפקטי ונראית צעירה רעננה ושובבה, עם שילוב של יחידות תאורה בולטות ומקוריות מלפנים ומאחור.
 
 
מבפנים לעומת זאת, מכה הרומסטר את הנוט שוק על ירך. לנוט תא פלסטי שחור ומשעמם, והרומסטר מקבלת את פני האורחים עם תא נוסעים משולב גוונים הנראה הרבה יותר טוב ומזמין מזה של אחותה למסע. גם הריפוד הבהיר נותן תחושה הרבה יותר נעימה, אם כי סביר להניח שהוא פחות פרקטי (לתשומת לב הפולניות...).

 
תוצאת ביניים- שוויון, הנוט יפה יותר מבחוץ והרומסטר מבפנים.
 
שימושיות

נתחיל בעובדה ששתיהן הרבה, אבל הרבה, יותר פרקטיות ממשפחתית סטנדרטית.

הנוט מציעה שפע של תאי אחסון, כולל תא כפפות גדול ומקורר, העדיפים בנפחם על אלו של הרומסטר (שגם לה אגב, תא כפפות קטן מקורר).

בנוסף נהנים היושבים מאחור ממגשים נפתחים הנמצאים בגב המושבים הקדמיים.
 

 
הרומסטר משיבה מלחמה בגזרת המושבים האחוריים ותא המטען. בעוד שלנוט מושב אחורי מפוצל מקובל, הניתן להזזה לפנים ולאחור ע"ח תא המטען/מרווח הרגליים לנוסעים, הרומסטר מציעה 3 מושבים נפרדים שניתנים גם הם להזזה לפנים אחור ואף לשליפה של כ"א מהם בנפרד. בנוסף קיימת אפשרות להזיז את שני המושבים החיצוניים פנימה (אחרי הוצאת האמצעי כמובן), לטובת קבלת מרווח יוצא דופן לשני נוסעים מבוגרים.
תא המטען ברומסטר מציע נפח כללי גדול יותר מהבגאז' שבנוט, ואילו זה האחרון מציע פטנט נחמד בדמותו של חלל אחסון נוסף שנמצא מתחת לרצפת תא המטען, ומתאים לכל אותם פריטים קבועים שנמצאים בבגאז' (נוזל שמשות, שמן, מים וכו').
 

 
תוצאת ביניים- שוויון גם בסעיף השימושיות, כאשר הנוט עדיפה מלפנים ומאחור כשמדובר בילדים, והרומסטר בתא המטען ובמושבים האחוריים למבוגרים. חשוב להדגיש שבשתיהן יש המון מקום מאחור, הרבה יותר מאשר בכל משפחתית.
 
בטיחות

 בגרסה הבסיסית (קבוצה 2) מצוידת הנוט בשתי כריות אוויר בלבד והרומסר לעומתה, מצוידת ב- 4 כריות אוויר, מערכת ESP וחיישן המתריע על ירידה דרסטית בלחץ האוויר באחד או יותר מהצמיגים. בגרסאות המאובזרות יותר, נוסף לכ"א מהן עוד זוג כריות אוויר, סה"כ 6 לסקודה ו- 4 לניסן.

במבחני ריסוק השיגה הרומסטר ציון של 5 כוכבים ואילו הנוט, 4 בלבד.

תוצאת ביניים- יתרון משמעותי וחשוב לרומסטר.
 
על הכביש

1. תנוחת נהיגה- בנוט, כתוצאה מתצורת המיני-מיניוואן שלה, תנוחת נהיגה גבוהה ושולטת, המהווה יתרון למי שאוהב את זה. יחד עם זאת המושבים לא מהנוחים שיש בשוק וההגה מתכוונן רק לגובה ולא למרחק, מה שמקשה על מציאת תנוחת נהיגה טובה. ברומסטר, מפלס המושבים דומה למשפחתית (ולמסחרית קטנה) ולכן תנוחת נהיגה בגובה סטנדרטי. מושב הנהג יותר נוח וההגה מתכוונן גם לגובה וגם למרחק, ומאפשר להגיע לתנוחת נהיגה עדיפה.

תוצאת ביניים- יתרון לסקודה.
 
2. נוחות נסיעה- שתי בנות הלוויה שלנו אינן מצטיינות בסעיף הנוחות. בכלל דומה שהעניין "זוכה" בשנים האחרונות לפחות תשומת לב מצד היצרנים.

המתלים של הרומסטר נוקשים, אך בהשוואה לנוט תחילת המהלך שלהם מעט יותר רך ולכן הם מציעים שיכוך עדיף במהירויות נמוכות. יחד עם זאת, טווח התנועה שלהם קצר יותר והמהמורות העירוניות "מצליחות" לזעזע את תא הנוסעים. גם לנוט כיול מתלים נוקשה אך הם בעלי מהלך ארוך יותר. במהירות עירונית נוסעיה ירגישו יותר את פגעי מע"צ, אך השיבושים לא יחבטו בהם כפי שקורה לעיתים בסקודה. באופן כללי התשדורת של מה קורה על הכביש יותר מפורטת, לטוב ולרע, בניסן.

במהירויות גבוהות המצב משתפר בשתיהן ונוחות הנסיעה שהן מציעות סבירה.

תוצאת ביניים- שוויון עם ניקוד לא גבוה לשתיהן.
 
3. רעשים- שתי המכוניות מבודדות בצורה יעילה את רעשי הרוח והדרך. שאון המנוע של הנוט כמעט ואינו נשמע בסל"ד נמוך ובינוני, וחודר לתא הנוסעים רק תחת עומס ובסל"ד גבוה, מצב שאין ממש צורך להגיע אליו.

לעומתו, רעש המנוע ברומסטר נוכח בתא הנוסעים מעל ומעבר למצופה כבר ממהירויות נמוכות (ואפילו בסיבובי סרק), והבעיה מחמירה כמובן ככל שמטפסים במעלה הסל"ד. האמת שרמת רעש שכזו לא זכורה לנו באף מכונית מודרנית. מסתבר שגם מאוזניו של היבואן המקומי לא נעלמה הבעיה ובעקבות פנייה ליצרן, שופר הבידוד של תא המנוע בדגמי 2008 (מכונית המבחן שקיבלנו הייתה מדגם 2007). בנסיעת התרשמות קצרה ברומסטר מדגם 2008 אכן ניכר שיפור משמעותי- המנוע לא הפך לחרישי אך כבר לא ניתן להגדיר את הרעש שחודר לתא הנוסעים כמטרד חריג.

תוצאת ביניים- יתרון לנוט (גדול במכוניות המבחן, קטן בהשוואה לדגם 2008).
 
4. ביצועים- שתיהן מצוידות בנוסחה הקלאסית של מנוע 1,600 סמ"ק ותיבה אוטומאטית. ההספק דומה (105 לרומסטר ו- 110 לנוט) אך לסקודה תיבת הילוכים שעל פניה עדיפה משמעותית- בת 6 הילוכים עם אופציה למצב ספורט ואפשרות לשליטה ידנית (טיפטרוניק). לניסן תיבה בת 4 הילוכים בלבד עם כפתור לביטול הילוך יתר (מעשית משמש להורדה מרביעי לשלישי). הסקודה שוקלת 60 ק"ג יותר ועל הנייר יש לניסן עדיפות קלה בתאוצה (11.7 לעומת 12.1). בפועל ההבדל ביניהן גדול מאוד- בעוד שהרומסטר מרגישה כבדה ואיטית בכל מצב, הנוט מרגישה קלילה וזריזה בהרבה. במבחן השוואתי של זינוק ממצב עמידה, הנוט נעלמה (קדימה...) מעיני נהג הרומסטר תוך שניות בודדות. באופן כללי ירידת המנוע גיר ברומסטר מאוד מעצבנת- לוקח המון זמן עד שהיא מגיבה ללחיצה על דוושת הגז, שנותנת תחושה כאילו היא מחוברת בגומי למשאבת הדלק. העברות ההילוכים איטיות גם הן ובנוסף, מהר מאוד מגיעים להילוך ששי וכל תאוצה קלה מחייבת הורדת הילוך או שניים שכאמור לוקחת הרבה זמן. הנוט, בעלת המפרט היותר מיושן, נהנית מיחסי העברה נכונים ושידוך טוב יותר של התיבה והמנוע. היא מגיבה בשמחה וששון לכל נגיעה בדוושת הגז ומאיצה בצורה הרבה יותר נמרצת גם בתחילת נסיעה וגם במהלכה.
תוצאת ביניים- יתרון מוחץ לניסן.
 
5. הגה- שתיהן מצוידות כמיטב האופנה בהגה מתוגבר חשמלית. יחד עם זאת שתיהן נוקטות גישה שונה בתכנון ההגה- זה של הניסן קל מאוד, בעיקר במהירות עירונית אך לא רק, בעל תחושת מרכוז מלאכותית ורחוק מלהיות אינפורמטיבי. יחד עם זאת, הקשר שלו לגלגלים ישיר לחלוטין ופקודות ההיגוי מבוצעות בצורה חדה ומהירה. ההגה של הסקודה יותר קשה ונותן תחושה הרבה יותר טבעית, הוא פחות חד וישיר, אך לזכותו ייאמר שהוא נותן מעט פידבק על מה שקורה שם למטה, בין הגלגלים הקדמיים לכביש.
תוצאת ביניים- שוויון.
 
6. התנהגות כביש- בסעיף זה מציגות השתיים גישה שונה לחלוטין. התנהגות הרומסטר בוגרת ושקולה הרבה יותר- השלדה שלה מאוד מאוזנת וניטראלית, עם נטייה קלה לתת היגוי. אחיזת הכביש שלה פנטסטית והיא המשיכה להפתיע ולהרשים אותנו יותר ויותר ככל שהמהירות עלתה. יחד עם זאת, אובדן האחיזה, במיוחד של החלק האחורי, מגיע בצורה מפתיעה וללא הזהרה מוקדמת- בהעברת משקל קדימה "על המגבלות" בעקומה מהירה, הגיבה הסקודה בהיגוי יתר מפתיע, שנקטע אחרי פסיעה קלה הצידה, ע"י מערכת

ה- ESP המצוינת. הבלמים של הרומסטר התגלו כבני לוויה מעולים לנהיגה נמרצת, בעלי עוצמה גבוהה ולא דעכו גם לאחר שימוש מאומץ וממושך.

הנוט לעומתה הינה בעלת התנהגות הרבה יותר "צעירה" ושובבה. השילדה מתקשרת בצורה יוצאת מהכלל ומגיבה ביכולת שינויי כיוון מיידית ומרשימה.

התחושה שהיא מעניקה דומה יותר למכונית סופר מיני עם התנהגות ספורטיבית "לייט", מאשר להתנהגות של משפחתית ובטח לא של מיניוואן.

החלק האחורי של הניסן שמח תמיד להשתתף בחגיגה ואפשר בקלות "להשכיב" אותה בכניסה החלטית לפניות ולשלוט בה בצורה מדויקת ומהנה.

יחד עם זאת, מגבלות האחיזה שלה נמוכות משמעותית מאלו של הרומסטר, אך יאמר לזכותה שאיבוד האחיזה מאוד הדרגתי והיא משדרת על כך לנהג מספיק מוקדם. חלק מהבדלי האחיזה ביניהן ניתן לייחס למידות הצמיגים השונות- הרומסטר נועלת צמיגים במידה 195/55 והנוט במידה 185/65.

הבלמים של הנוט פחות עוצמתיים ובעיקר פחות עמידים מאלו של הרומסטר, ואיבדו מיכולתם בנהיגה מאומצת (ניסיון נואש להיצמד לראם שנהג ברומסטר...).

תוצאת ביניים- הרומסטר יותר בטוחה, הנוט יותר מהנה.
סיכום
 את החלק הראשון של הסיכום קראתם כבר בהתחלה- את שתיהן אהבנו מאוד ואנו רואים בהן אלטרנטיבה מקורית ושימושית למשפחתית סדאן "רגילה".
הבחירה באחת מהן על פני השנייה תלויה בעיקר באיזה איבר בגוף אתם משתמשים לקבלת החלטות- הרומסטר יותר בוגרת, יותר בטוחה משמעותית (ציוד והתנהגות), בעלת עיצוב פנים עדיף ויותר שימושית בעיקר במושב האחורי ובתא המטען. הנוט יותר צעירה ברוחה, יותר יפה, תאי אחסון עדיפים מלפנים ומגשים נשלפים מאחור, ביצועים מצוינים ובעיקר יותר מהנה לנהיגה.
הלב והנשמה נמשכים לנוט אך השכל הישר וההיגיון הבריא (בהנחה שהיו לנו כאלו...), בוחרים ברומסטר.