סובארו ב- 350,000 ₪, הייתם מאמינים?! וזה עוד לפני חבילת האבזור האופציונאלית, ברמת FIRST CLASS, שבה הייתה מצוידת מכונית המבחן, בעלות נוספת של 30k ₪

סובארו ב- 350,000 ₪, הייתם מאמינים?! וזה עוד לפני חבילת האבזור האופציונאלית, ברמת FIRST CLASS, שבה הייתה מצוידת מכונית המבחן, בעלות נוספת של 30k ₪... ובכן, גם לנו זה נראה קצת דמיוני עד שזכינו לראות אותה ובמיוחד לשבת בתוכה. העיצוב הפנימי והאבזור, גם המקורי, דומים יותר לסוויטה במלון 5 כוכבים מאשר לאיך שנראה ה"אוטו" שלנו מבפנים. מכיוון שתמונה אחת שווה אלף מילים, אתם מוזמנים להתרשם מהדוגמית שמשמאל. יחד עם זאת, קצת מוזר היה לגלות שההגה לא מתכוונן למרחק, מה שמקשה על מציאת תנוחת נהיגה אופטימאלית, ושרק אחד מארבעת החלונות שבשליטת הנהג, אוטומאטי.

תא הכפפות קטן ואפשרויות האכסון האחרות, מצומצמות גם הן. מושבי השורה הראשונה נוחים למדי, אם כי חסרה להם תמיכה צידית, במיוחד לירכיים.

מושבי השורה השנייה פחות נוחים לטעמנו, אך נהנים מאפשרות הזזה לפנים/אחור כדי לספק מרווח רגליים מכובד כששני המושבים בשורה השלישית מקופלים. ביצוע הפעולה אגב, פשוט וקל ומספק תא מטען גדול ונוח להטענה.

שני המושבים בשורה השלישית, מתאימים מין הסתם יותר לילדים ופחות למבוגרים.

בסה"כ מקבל תא הנוסעים ציון גבוה.

העיצוב החיצוני לעומת זאת הרבה פחות מוצלח. המכונית נראית יותר כמו חללית לא מזוהה ופחות כמו יצירה הרמונית של מעצבים מוכשרים. יחד עם זאת, אין ספק שהיא מרשימה והכי חשוב, בעלת "אפקט הגעה" מרשים.

ובתחום הזה, מה לעשות, לא באנו על סיפוקנו. שנינו הסכמנו שלקום בשבת בחמש בבוקר כדי שנוכל ליהנות מכבישים ריקים, התברר כהשקעה מוגזמת בהתחשב בבת הלוויה שלנו.

מנוע הבוקסר בנפח 3 ליטר, מספק אומנם 245 כ"ס מכובדים, אך הוא נאלץ "לסחוב" כמעט שני טון (1,940 ק"ג למען הדיוק). המנוע נעזר בתיבת הילוכים בעלת 5 יחסי העברה ומצליח להזיז את המיני משאית שלנו בקצת טוב ואפילו כשנדרש להאצות הוא מתפקד יפה, אך לכל אורך הדרך לא הצלחנו להשתחרר מתחושת הכבדות המלווה את הנהיגה. אסור עם זאת לשכוח שהמכונית הזו לא אמורה להיות ספורטיבית, זהו הניסיון הראשון של סובארו בנישה של רכבי SUV מפוארים ובתחום ה"ביצועים" והספורט יש לה מועמדות מצוינות כמו ה- B4, הפורסטר טורבו וכמובן האימפרזה טורבו לדורותיה.

סיבובים הדוקים אינם כוס התה של הטריבקה וצריך לבקש מהחרטום בצורה מאוד אסרטיבית כדי שיועיל בטובו להיכנס לסיבוב ולהתגבר על נטייתו הטבעית להמשיך ישר. בעקומות מהירות יותר המצב משתפר, אך גם בהן לא מדובר ב"כוון ושכח" ויש צורך בתשומת לב ותיקונים.

ידידו הטוב ביותר של הנהג, ההגה כמובן, מאפיין את מערכות ההגה של סובארו. משקלו סביר אך חסרה תחושה, הוא לא מדויק ודי איטי. גם התקשורת שלו עם הנהג בינונית למדי. מאידך, וזו הייתה מבחינתו הפתעת היום, הבלמים עושים עבודה מצוינת! הם בעלי עוצמה מעולה והדוושה פרוגרסיבית, בעלת תחושה כנדרש ומאפשרת למנן את הבלימה בדיוק מקסימאלי. חשוב מאוד כשמדובר בצורך לעצור ½ טנק - יופי!

למרות שכאמור לעיל, הטריבקה רחוקה מלהיות מכונית מהנה לנהיגה ספורטיבית, היא בעלת התנהגות מאוד בטוחה, מאפשרת התנהלות בקצב מהיר יחסית וכאשר מתרחש אובדן אחיזה של הגלגלים הקדמיים או האחוריים, הוא קורה בהדרגה וקל לתיקון (לא לנסות בבית!).

חשוב לציין שהצמיגים שבהם הייתה מצוידת מכונית המבחן, למרות היותם מיועדים לכביש בלבד, אינם פאר היצירה ולא יספקו את הנהג המחפש ריגושים מסוג "המכונית נדבקת לכביש כמו עלוקה". צמיגים אלו הם בעלי מגבלת אחיזה נמוכה למדי אך לא יפתיעו את הנהג לרעה, הם פשוט משדרים מתי הספיק להם ומאותתים לנהג לא ללחוץ אותם יותר. סביר להניח שעם צמיגים איכותיים יותר, התנהגות הכביש הייתה משתפרת.

בשבילי עפר מרגישה המכונית טוב כל עוד לא לוחצים יותר מדי, כלומר: המכונית מתקשרת, מאוד נוחה ואפילו ה- ABS (שלרוב פוגם מאוד בנסיעה בשבילים) לא מקלקל יותר מדי. אלא שכמובן הטריבקה אינה ממש חיית שטח ולכן טוב להשאיר את נהיגת השבילים במסגרת ההנאה "לייט". מומלץ מאוד לא לנסות עבירויות מטורפות או כניסה מהירה לבורות ומהמורות, כי המתלים לא ממש בנויים לסוג התעללות שכזה.

סך הכול מכונית מצוינת להובלת המשפחה לטיול שבילים רגוע, עם קריצה להחלקה או שתיים.