יגואר S-TYPE - החלום01.04.2008 ראם סמואל וצוות מסלוליםיגואר. החלום של אבא שלי. הוא תמיד אמר שיום אחד תהיה לו יגואר. ואז נפלה לי אחת ליד, ולא לסיבובון - ליומיים רצופים
המנוע מתעורר לחיים, שקט כמצופה, נעים לאוזניים, נוהם לו מתחת למכסה המנוע, יוצא לדרך. המכונית נעימה מאוד לנהיגה ולנסיעה, המרחב מצויין בכל ארבע הפינות, כן, ניסיתי גם מאחורה, נהדר, מכונית משפחתית גדולה עם מקום ופאר לכל חלקי המשפחה.
נוחות הנסיעה מצויינת, המנוע וההילוכים מגיבים לכל פקודה, בעצלנות מסויימת המתאימה למכונית הזו אך בשום אופן לא בסירבול אותו ציפיתי למצוא כאן. פשוט עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר. נסעתי בעיר, מושכת מבטים והערצה, נותנים לה ולנהג שלה כבוד. יש משהו מאוד "שיקי" בנהיגה ביגואר, וה-S-TYPE במיוחד, עם העיצוב הכל כך מזוהה עם הסמל. המנוע, 3 ליטר, מצויין וסוחב באהבה את המכונית. כמובן שעם המנוע הגדול יותר היו מתקבלים גם ביצועים בהתאם אך לא זו מטרת המכונית הזו.
אשתי אהבה, ואותי זה מאוד הפתיע. אשתי היקרה אדישה לחלוטין למכוניות. כשאני מחליף צמיגים או מביא הביתה מכונית למבחן בהתלהבות רבה, היא נשארת אדישה לחלוטין אל מול התפעלותי, ולרוב מסתכלת עלי ברחמים...
הפעם לא. היא ממש אהבה, ואמרה שתשמח שתהיה לנו אחת כזו. נו שויין, ארוויח עוד כמה גרושים ונעמיד אחת בחנייה... ישבה קדימה, ישבה אחורה, צירפנו את הילדה ואפילו זוג חברים ונשאר מקום גם לכלב (אבל לא היה לנו לב להכניסו למושבי העור של המכונית המפנקת הזו). הרבה מכוניות עברו תחת ידיי. מבחנים של צבעים, ביצועים, אהבות ואכזבות, אבל זו הפתיעה באמת. גיליתי שאני יכול להתאהב במכונית ששוקלת יותר מטון וחצי ואפילו לרצות אחת לעצמי. עוד כמה חודשים תפתח לי תוכנית החיסכון... עד ליגואר הבאה (XJ?) – להתראות.
|
|
