היגואר שלקחתי שידרה לי מיד מסר כפול. מצד אחד "אני יגואר", קוים מעוגלים, יופי של יגואר, מין עגלגלות מפונקת של מכונית עם הסטוריה. מצד שני קטנה יחסית, צנועה במימדים ובנוכחות

היגואר שלקחתי שידרה לי מיד מסר כפול. מצד אחד "אני יגואר", קוים מעוגלים, יופי של יגואר, מין עגלגלות מפונקת של מכונית עם הסטוריה. מצד שני קטנה יחסית, צנועה במימדים ובנוכחות. המנוע מתעורר בשקט, תנוחת נהיגה טובה ודי מפנקת, מושבים נוחים אך ללא תמיכה צידית מבהירים כי מערכת ה- 4X4 בה היא מצויידת אינה מיועדת לנהיגה ספורטיבית קיצונית אלא יותר ליציבות מקסימלית ושליטה טובה יותר במכונית. יוצא לדרך, ההגה קל ונוח, מדויק מאוד, קל מדי לנהיגה ספורטיבית אך באותה עת גם מדויק מספיק כדי שהנהג יידע מה עושים הגלגלים שם למטה. תיבת הילוכים אוטומטית יעילה, המכונית משדרת יעילות אך ברור שאינה מנסה להתחרות באחיותיה הגדולות. ברור שלמכונית הזו יש מסר אחר.

יצאתי איתה לכבישי הצפון. היגואר נהנית מהדרך, כיף לה לנסוע ככה בכבישים. בעקומות המהירות כמו גם בסיבובים היא מפגינה היגוי מדויק מאוד גם אם קליל משהו. המכונית תישאר דבוקה לכביש בכל מקרה, ממש מפתיע ביחס למכונית ללא יומרות ספורטיביות מובהקות. הצצה למטה, לכיוון הצמיגים מדהימה אותי ב- PIRELLI P ZERO בחתך 45! וואו, צמיגים מהשורה הראשונה של המכוניות הספורטיביות, אולי יגואר רצתה בכל זאת לשדר היפר-ספורט?

בכבישים גליים לא מצליחים בולמי הזעזועים לרסן את המכונית והיא מתנדנדת מעט, אך שוב, גם זאת בתנאים שלא ממש נועדו ללקוח הממוצע של יגואר. בכל מצב של נהיגה, בקו ישר או בסיבובים המכונית תפגין אחיזת כביש מצוינת, תשמור על נתיבה הנבחר ולא תפתיע את הנהג.

המכונית מסקרנת. היא שונה, נראית שונה ומבהירה לכל המסתכל כי היא לא כמו האחרות, יוצרת מובדלות ברורה של הנוהג בה, כמו חוצפנית שבאה להתערב בין מכוניות שלא מהעולם אליו היא רגילה.

מערכת ההנעה לכל הגלגלים מצוינת ושומרת בקנאות על כוח האצה בכל מצב. זוהי לא מכונית שתסבסב גלגלים ביציאה מסיבוב ותפתיע את בעליה. אם תלחץ גז, המכונית תיסע. תכוון את ההגה והיא תיסע לכיוון שבחרת. תבלום – היא תבלום. היא פשוט תענה לכל גחמות הנהג הסביר שאינו מנסה למצוא מכונית פורמולה 1 ביגואר משפחתית...