הונדה אקורד S-Type - ההונדה שלי01.04.2008 ראם סמואל וצוות מסלוליםהרבה זמן התלבטתי. החלפת מכונית זה תמיד כאב ראש לא קטן בשבילי. בחנתי, התעמקתי, ניסיתי, התלבטתי ולבסוף החלטתי על בחירה שנראתה לי הגיונית
יום קבלת המכונית הוא תמיד יום מיוחד, בכל זאת לא מחליפים כל יום מכונית. באתר המסירה חיכתה לי האקורד TYPE S שלי, 2.4 ליטר (190 סוסים) אפורה כהה, יפה ו.. חדשה.
אחרי הסבר קצר ואדיב מצד מוסר הרכב יצאתי לדרך. המכונית גדולה, הרבה יותר מהקודמת שלי (ספורט דו מושבית), ולוקח לי קצת זמן להתרגל. מה שמיד מופיע הוא המאפיין של מכוניות אלו: מנוע "שמח", שיודע לנסוע רגוע ושקט ויודע גם לעלות לסל"ד גבוה ולספק את 190 הסוסים הצוהלים שיש לו בארסנל. תיבת ההילוכים האוטומטית (שמשמשת מבחינתי מדד לתיבות הילוכים אוטומטיות) חלקה, נעימה, העברת ההילוכים מהירה ויעילה, טיפטרוניק מצוין ומגיב מיד, תענוג. השימוש במוט ההילוכים אינטואיטיבי ונעים, ממש כיף. רוב קוני מכוניות אוטומטיות לא "משחקים" במצב הטיפטרוניק, אני כן. לא כל הזמן כמובן, אך בסיטואציות רבות, דווקא בנסיעה רגועה, זהו מצב יעיל ביותר. שמירה על הילוך מסוים בנסיעה איטית בתנועה כבדה מאפשרת תגובת דוושה מיידית, ובכלל - נוח לשלוט בהילוכים כאשר זה נחוץ וההונדה עושה זאת בנעימות וחלקות שמתאימים לי ולאופי הנהיגה שלי.
המכונית היתה כמו שזכרתי: איכות גימור מצוינת, קשיחות מרכב טובה ונוקשות על הכביש, כמו שאני אוהב. אני מעדיף לחוש מה שקורה תחתיי (למרות שלעתים הקללות לכיוון מע"צ בלתי נמנעות) כל עוד המכונית לא מקרקשת, ואת זה ההונדה שלי מספקת בהחלט. הבלמים מצוינים, כל מערכות הבטיחות המקובלות קיימות ופועלות - תנאי הכרחי במכונית מודרנית. אחיזת כביש מצוינת, מגובה במערכת למניעת החלקה, נותנת את כל הגיבוי שאני צריך ביום יום ו.. כשאני נותן את המכונית לאשתי.. אך, כאשר באמת בא לי, אני לוחץ על הכפתור המבטל את המערכת, ומתחיל לחגוג. אני כבר לא בגיל (והמכונית לא ממש בנויה לזה) של החלקות מטורפות ושהייה אינסופית לרוחב הכביש, אך מאוד בגיל, וגם ב"תרגיל" של עיגול הסיבובים, הנאה מהשלדה שמתקשרת היטב ומאפשרת לי לקחת סיבובים ב"דריפט" עדין תוך שיתוף הגלגלים האחוריים בשמחת הסיבוב. מכיוון שהשלדה ארוכה ויציבה, ניתן להכנס לעקומות ומחלפים בהנאה של תקשורת דו כיוונית. הנטייה הטבעית והבטוחה היא כמובן ל"תת היגוי" עדין וקל לתיקון והחגיגה מתחילה כשאני מתחיל לשחק בהעברות משקל מדודות והמכונית פוסעת בעדינות הצידה ומעגלת את המחלף. בלימה בעקומה = תענוג. לא מכונית ספורט - מכונית ספורטיבית, בדיוק מה שרציתי. המושב ספורטיבי, אוחז היטב, כל המנופים נעים ופועלים היטב. שליטה מההגה במערכת השמע המקורית חותמת את ההנאה ומאפשרת לי ליהנות בנסיעה רגועה כמו גם בנסיעה דינאמית יותר. יחד עם השליטה במערכת בקרת המהירות (קרוז קונטרול) הן מאפשרות לי לא להוריד ידיים מההגה במשך מרבית זמן הנסיעה, נוח ובטוח.
לסיכום: כתבתי לפני כשנתיים, וצדקתי כשקראתי לה "למנהל הממהר". אז נכון שאני כבר לא כל כך ממהר (כלומר: ממהר כן – נוסע מהר, לרוב לא), אך היא בהחלט נותנת את התחושה המתאימה מבחינתי למי שרוצה מכונית שמשלבת את המרחב ל"מנהל" עם המשפחה והספורטיביות, בדיוק במידה.
|
|
